מדרסים כאמצעי להפחתת פציעות במערכת השריר והשלד

על מנת להבין את הסיבות השונות לפציעות ספורט, עלינו לעשות אבחון מקיף של הלחצים והכוחות המגוונים המופעלים על הגוף במהלך תנועה\הליכה\ריצה וכו'. אבחון זה מעלה כי פציעות ספורט רבות עלולות לקרות בגלל תפקוד לא נכון של כף הרגל, סוגיה שעלולה להיפתר בעזרת התאמה אישית של מדרסים.

midras

בזמן פעילות גופנית משמשת כף הרגל את החוליה האחרונה בשרשרת קינמטית, שעובדים עליה כוחות תגובה מהקרקע. הכוחות הללו הם אלו אשר מאפשרים לנו לבצע את תנועות הגוף. אולם בסיטואציות מסוימות הם גם יכולים להוביל לפציעות במערכת השריר והשלד.

עוצמתם של כוחות התגובה והאפקט ההשפעה ניכר על תפקוד כף הרגל ועל התפקוד הבי ומכאני של גופנו, ובכך כף הרגל הופכת לבעלת תפקיד חשוב במניעה של נזק לגוף בזמן תנועה. בזמן שכף הרגל עובדת בצורה אידיאלית, היא עוזרת להקטנת הכוחות המופעלים על הגוף בכלל ועל הרגל בפרט ולפיזור הכוחות הללו בצורה מאוזנת וטובה, ובכך מונעת פציעות.

מדוע נגרמות פציעות בעת פעילות גופנית?

על מנת להבין למה קורות פציעות מרובות במהלך פעילות גופנית, עלינו להבין את הצורה בה פועלים הכוחות השונים על רגלינו במגוון מצבים. במהלך עמידה, גודל כוח התגובה האנכי מהקרקע שווה למשקל הגוף ומחלק אותו בצורה שווה בין 2 הרגליים. כמו כן, בהליכה גודלו של כוח זה זהה, ושווה ל כ- 1.1 – 1.2 פי שתיים ממשקל הגוף. אך בזמן הליכה קטן בצורה משמעותית הזמן בו 2 רגלינו נמצאות בו זמנית על הקרקע, וכתוצאה כוח התגובה לא מתחלק בצורה שווה בין 2 הרגליים, אלא פועל ברוב הזמן על רגל אחת בלבד לסירוגין.

בזמן השלב במחזור ההליכה בו הגל נעזרת בקרקע,  אזורים מסוימים בכף הרגל נמצאים במגע עם הקרקע בזמנים שונים. כוח התגובה האנכי עובר מהעקב אל הבהונות, ובכך אזורים אחרים סופגים כוח זה במגע ראשוני עם הקרקע הכוח מופיע בעקב,  ויחד עם זאת בסמוך לסוף הצעד, בשלב הדחיפה, מופיע רוב הכוח בקדמת כף הרגל. וזה בנוסף לשינוי בעוצמת כוח התגובה במהלך הצעד.

כדי להבין את גודל העומסים העובדים על כף הרגל בזמן פעילות, נעזר בדוגמא הבאה: המגע הראשון עם הקרקע אצל 70% מהאנשים העוסקים בריצות ארוכות במהירות של 10-18 קמ"ש מגע זה מתבצע עם העקב. בכל מגע גדל כוח אני של 3-2.5 פעמים ממשקל גופנו. במהלך ריצה במהירות 12 קמ"ש אורך צעד של ספורטאי מאומן הוא כ -1.20 מ', זו הסיבה שבק"מ ריצה כל רגל נוגעת בקרקע 416 פעמים, אם נצא מנוקדת הנחה שמשקל הספורטאי שרץ הוא כ -70 ק"ג ובכל צעד גדל כוח אנכי של 2.75 פעמים ממשקל גופו אי לכך במהלך 1 ק"מ ריצה, כל רגל סופגת כ – 80 טון. בעומס גדול שכזה, שינויים קלים בתפקוד הבי ומכאני התקין של כף הרגל יכולים להגדיל בצורה משמעותית את ההסתברות לפציעות.

כיצד ניתן לפתור תפקוד ביו מכאני לא תקין של הרגל?

ישנם מגוון סוגים של עיוותים במנח הרגל אשר גורמים לליקוי בתפקוד הבי ומכאני. השכיח הוא מנח ווארוס או וואלגוס ניכר וחריג, קשת אורכית גבוהה או נמוכה ועיוותים בקדמת כף הרגל. לפעמים סובל אדם אחד משילוב בין מספר עיוותים שצוינו לעיל. על פי רוב מנח וולאגוס של החלק האחורי של כף הרגל מופיע ביחד עם הנמכת הקשת האורכי  (מנח הקרוי pes planu valgus). בצורה דומה, מנח ווארוס של החלק האחורי של כף הרגל מתפתח לעיתים  שכיחות ביחד עם קשת אורכית גבוהה (מנח הקרוי pes cavo varus).

Leg

מדרסים אורטופדיים ו\או מדרסי ספורט מותאמים, יכולים במצבים רבים לתת פתרון טיפולי לעיוותים שפורטו במאמר זה ולבעיות אחרות אשר קשורות לתפקוד ביומכאני. בנוסף משמשים מדרסים להקלת ההשפעה השלילית של עיוות פרונציית יתר, לשיפור מנח השלד, כדי לעזור בלימת הכוחות, כדי לשפר את הנוחות ולהשבת התחושה בכף הרגל ולהקטנת הכוחות והמומנטים במפרקים. כדי לשנות את פיזור ועוצמת הלחצים בכף הרגל ולתמיכה בקשת האורכית. המדרסים נמצאים בתוך הנעל ובכך קטנים או עוצרים את ההשפעה הלא חיובית של העיוותים על הגוף, בכך מאפשר הפחתה מירבית ומיטבית של פציעות ספורט.

לא מיותר לציין כי מדרס מוכן מהמדף, אשר אינו מותאם לכף רגל מסויימת בצורה פרטנית, לא יהווה פתרון מירבי לעיוות ביו מכאני כלשהו, לכך יש צורך במדרס בהתאמה מיוחדת לכף הרגל של המטופל לו מיועד, וזה יוביל לפתרון מרבי לבעיה המסוימת ממנה הוא סובל

עניין נוסף שחשוב לתת דגש עליו, הוא בכך שחלק מן הליקויים בתפקוד הבי ומכאני ניכרים בחסרונם רק במהלך תנועה, אי לכך, סביר להניח כי בבדיקה פשוטה וסטטית אשר נעשית כאשר המטופל עומד, לא יאובחנו הלקויים הללו. זו הסיבה, שכדי לאפשר אבחון מקיף של הליקויים בתפקוד  הבי ומכאני, על המאבחן לשלב בין בדיקות סטטיות במנוחה ובעמידה לבדיקות דינמיות של כפות הרגליים במהלך הליכה ו\או ריצה.

שלב מהותי וראשוני בהתאמת מדרסים הוא מיפוי של תבנית כף הרגל, מיפוי זה יכול להיעשות במספר שיטות שונות, הנעשות בתנאים שונים:

1. בלי הרמת משקל ותוך איזון כף הרגל למצב נייטרלי .

2. משקל הרגל בלבד בישיבה, תוך הנחת כף הרגל בתבנית בלי הרמת משקל

3. הרמת משקל בצורה מלאה בעמידה, תוך חלוקה שווה של לחץ העמידה בין שתי הרגליים

4. באופן דינאמי במהלך הליכה

לכל אחת מהמתודות הללו יתרונות וחסרונות. לכן, יש לבחור את המתודה המתאימה ביותר על פי הבעיה הניצבת בפנינו. פרט ללקיחת תבנית כף הרגל, יש לזהות ליקויים בתפקוד הבי ומכאני, שכאמור, חלקם יופיע רק במהלך תנועה. רצוי לבצע ניתוח ממוחשב של הליכה ו/או ריצה, ולשלב זאת במדידת פילוג לחצים בכפות הרגליים.

הנתונים מהבדיקה הדינאמית מועברים למחשב לקבלת מפת של הלחצים ושל עצמתם. בניית המדרס נעשית תוך שילוב המידע שהתקבל מהמדידות הסטטיות והדינאמיות גם יחד. בעזרת מידע זה ניתן להוסיף תמיכות שונות במדרס, המיועדות לחלוקת לחצים אידיאלית בין האזורים השונים בכף הרגל או לשנות בעזרת המדרס את מנח כף הרגל באופן שתבנית ההליכה ו/או הריצה תשתנה בהתאם ללקוי הבי ומכאני המאובחן.

לסיכום, בעזרת איתור הליקויים בתפקוד הבי ומכאני של הגפיים התחתונות והבנת השפעתם על מערכת השריר והשלד, אפשר להפחית באופן ניכר פציעות שונות. זאת בעזרת התאמה מיוחדת של מדרסים, המונעים פציעות רבות, הן בעת פעילות עצימה והן במהלך היומיום.

נהנתם מהמאמר? שתפו אותו עם חבר :)

Share on facebook
לשתף בפייסבוק
Share on linkedin
לשתף בלינקדין
Share on email
לשתף במייל
Share on whatsapp
לשתף בווצאפ

אנחנו לא כותבים הרבה, אבל כשאנחנו כן כותבים...

אלו בד”כ המאמרים הכי מקיפים ופרקטיים בעברית על מדרסים,שיפור יציבה, הליכה נכונה ועוד…
רוצים שנעדכן אתכם על המאמר הבא שיוצא? הצטרפו עכשיו לקהילה שלנו:

סגירת תפריט